בפרק 152 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מסביר מהו גישור עסקי ואזרחי ולמה במקרים רבים נכון לעצור לפני פנייה לעורכי דין ולבית משפט. הפרק עוסק בסכסוכים בין שותפים, בעלי עסקים, מנהלים, ספקים, לקוחות ובני משפחה המעורבים בעסק, ומציג את הגישור כדרך חסויה, קצרה, זולה ומעשית יותר לניהול מחלוקת. דרך שיטת שותפות חדשה, הפרק מציע לחשוב פחות על “מה מגיע לי בבית משפט” ויותר על השאלה לאן הצדדים רוצים להגיע, איך שומרים על מוניטין, איך מצמצמים נזקים, ואיך בונים פתרון שמאפשר להמשיך הלאה — יחד או בנפרד.

בפרק 151 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את אלדד פריבס, יוצר תיאטרון ומומחה לעבודה עם מסכות, לשיחה יוצאת דופן על אחד הנושאים העמוקים ביותר בתקשורת אנושית – המסכות שאנו לובשים בכל מפגש, ובמיוחד בתוך קונפליקט. הפרק נפתח בהבנה שכל אינטראקציה אנושית מתחילה עוד לפני המילים, דרך הבעת הפנים, שפת הגוף וההוויה שאנו מביאים איתנו, כלומר דרך “מסכה” שאנו עוטים באופן מודע או לא מודע. פריבס מסביר כיצד המסכות הללו נוצרות כבר בילדות, דרך תגובות הסביבה, וכיצד הן הופכות עם הזמן לדפוסים קבועים שמנהלים אותנו גם בבגרות. השיחה מתעמקת בפער שבין מה שאנשים אומרים לבין מה שהגוף שלהם משדר בפועל, ומדגישה כי בקונפליקטים, ובעיקר בגירושין, הפער הזה יוצר שיח חירשים שבו כל צד מדבר מתוך המסכה שלו מבלי באמת להקשיב לצד השני. לצד זאת, מוצג רעיון מרכזי שלפיו עבודה מודעת עם “מסכות” יכולה דווקא לאפשר לאדם לעבור דרך רגשות שונים, להבין את עצמו לעומק, ולבסוף להסיר את ההגנות ולהגיע לתקשורת אותנטית יותר. הפרק מציע הסתכלות חדשה על קונפליקט, לא כבעיה שצריך לפתור במהירות, אלא כתהליך שבו ניתן לזהות את הדפוסים, להבין מה מסתתר מאחוריהם, ולבחור כיצד להגיב בצורה מודעת יותר.

בפרק 148 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את עו”ד יורם אלרואי, מי שנחשב לאבי הגישור בישראל והאדם שהביא את התחום לארץ כבר בשנות ה-90, לאחר שלמד אותו בארצות הברית אצל אבות הגישור העולמי. הפרק מציג מבט נדיר וישיר על התפתחות הגישור בישראל, החל מהימים שבהם איש לא האמין ברעיון ועד להטמעתו במערכת המשפט, אך גם ביקורת חריפה על מצבו כיום. אלרואי מתאר מציאות שבה יש ריבוי מגשרים אך מיעוט של גישור אמיתי, ומסביר כי רבים מהמגשרים אינם עוסקים בגישור אלא בהערכה משפטית מוקדמת, כלומר מנסים לנבא מה יקרה בבית המשפט במקום לייצר פתרונות יצירתיים שמשרתים את הצדדים. הפרק מדגיש את החשיבות של הקשבה, יצירתיות והבנת המניעים האנושיים, ומציג גישה עמוקה שלפיה הצלחת גישור אינה נמדדת רק בהסכם אלא גם בהפחתת קונפליקט ובהבנה הדדית. בנוסף, עולה ביקורת על הכשרת המגשרים, על היעדר רגולציה ועל כישלון חלקי של המלצות ועדת גדות, לצד קריאה לחשיבה מחודשת על עתיד התחום. המסר המרכזי של הפרק, כפי שמנסח אלרואי, הוא לא לחפש צדק מוחלט אלא פתרון ששני הצדדים יכולים לחיות איתו – תפיסה שמבטאת את לב הגישור האמיתי.

בפרק 147 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי עוסק בצומת אולי המשמעותית ביותר בחייו של אדם – ההחלטה האם לנסות שלום בית או להיפרד. מתוך ניסיון של אלפי זוגות, הפרק מציג הסתכלות עמוקה על מה מבדיל בין אנשים שמצליחים לצמוח מתוך המשבר לבין כאלה שנשארים תקועים בסבל. נדב מסביר שגירושין הם לא כישלון אלא פתרון, אך לא הפתרון היחיד, ולכן חשוב לבדוק בכנות אפשרות של שלום בית לפני שמקבלים החלטה סופית. הפרק מדגיש כי מדובר באירוע רגשי ולא משפטי, שבו תפיסת העולם כולה מתערערת, ולכן הדרך שבה מנהלים את התהליך חשובה לא פחות מהתוצאה עצמה. דרך דוגמאות אישיות ותובנות מחדר הגישור, עולה חשיבות השותפות ההורית, האחריות כלפי הילדים, והיכולת לבחור לא להיכנס למלחמות מיותרות גם כאשר יש כאב, כעס או פגיעה. המסר המרכזי הוא שניתן לעבור את התהליך הזה בגאווה – אישית והורית – ואף להפוך אותו להזדמנות לבנייה מחודשת של החיים, אם בוחרים לפעול מתוך מודעות, שיתוף פעולה והסתכלות קדימה.

בפרק 145 של הפודקאסט “משהו עם גישור” מובא סיפור יוצא דופן של בת אל בר גיורא ואורן פנירי, שהתגרשו לפני כעשר שנים בתהליך גישור אצל נדב נישרי, וכיום חוזרים לדבר בגילוי לב על הדרך שעברו מאז. השיחה מציגה לא רק את רגעי הקושי, הפחד, הכעס והבלבול שהיו בתחילת הדרך, אלא בעיקר את הבחירות המעשיות שאפשרו להם לבנות שותפות הורית יציבה, מכבדת וגמישה. מתוך הפרק עולה תמונה עמוקה של גירושין שאינם מסתיימים ביום חתימת ההסכם, אלא ממשיכים להתעצב לאורך השנים דרך כבוד הדדי, גבולות, גמישות, הומור, פרגון, שמירה על המשפחות המורחבות, והבנה שהקשר הזוגי אמנם הסתיים, אבל הקשר ההורי ממשיך לחיות ודורש תחזוקה. זהו פרק חשוב במיוחד לכל מי שנמצא בתחילת תהליך פרידה או גירושין ורוצה להבין איך אפשר לבנות מציאות שבה הילדים לא נקרעים בין שני בתים, אלא גדלים בתוך מערכת הורית שמצליחה, גם אחרי משברים, להמשיך לבחור בטוב.

בפרק 143 של “משהו עם גישור”, נדב נשרי מסביר לעומק את אחד הכלים החשובים והמיוחדים ביותר לזוגות שנמצאים בצומת: הסכם שלום בית ולחלופין גירושין. זהו תהליך שמיועד לזוגות שכבר מדברים על פרידה, אך עדיין רוצים לבדוק אם אפשר לשקם את הקשר, לבנות ודאות, להסדיר מראש מה יקרה אם ייפרדו, ובמקביל ליצור אמנה זוגית חדשה שמגדירה איך הם רוצים לחיות יחד מכאן והלאה. הפרק מדגיש את החשיבות של שיח עתידי, הורדת חרדה, אהבה ללא תנאי, והיכולת לייצר “פרק ב’ עם פרק א’” במקום למהר לפירוק.

בפרק 141 של “משהו עם גישור”, נדב נשרי נכנס לעומק אחד האתגרים המורכבים ביותר – ניהול קונפליקטים בתוך עסק משפחתי. דרך דוגמה של עסק שעובר מדור לדור ומתחיל להיסדק מבפנים, הפרק מציג את המתח בין רגשות, כסף, היררכיה וזיכרונות מהעבר. נדב מסביר למה פנייה מהירה לעורכי דין עלולה לפרק לא רק את העסק אלא גם את המשפחה, ומה האלטרנטיבה – גישור בשיטת שותפות חדשה שמבוסס על בניית מערכת יחסים לפני פתרונות. הפרק מציע הסתכלות פרקטית ומפוכחת על טעויות נפוצות, חשיבות התקשורת, והיכולת להפוך משבר להזדמנות לצמיחה משותפת.

גירושין הם תהליך מורכב גם כך, אך כאשר בני זוג מחזיקים יחד עסק משפחתי – המורכבות עולה מדרגה. בפרק זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להיפרד מבלי לפרק את מקור הפרנסה, איך מתמודדים עם נכסים בלתי מוחשיים כמו מוניטין, ומהם המנגנונים שיכולים לאפשר המשך פעילות עסקית גם לאחר הפרידה. דרך סיפורם של דני ורינה, עולה תמונה עמוקה של האתגרים – אך גם של ההזדמנויות – כאשר בוחרים לנהל את הפרידה מתוך שיתוף פעולה ולא מתוך מאבק.

בפרק 137 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את תומש (תומר שרון) לשיחה חדה, כנה ולא מתפשרת על אחד הנושאים הכי בסיסיים והכי קשים בחיים – קונפליקט. דרך דוגמאות מהחיים, מעולם התרבות ומהמציאות הישראלית, הפרק בוחן למה אנחנו כל כך חוששים מקונפליקטים, למרות שהם חלק בלתי נפרד מהחיים, ואיך אפשר ללמוד לנהל שיח גם כשאין הסכמה. השיחה נוגעת במתח בין רצון לנצח לבין הרצון לחיות יחד, בשאלה האם בכלל ניתן לגשר על פערים עמוקים, ובגישה שמבקשת להזיז את הפוקוס מהעבר אל העתיד. זהו פרק שמציע לא רק תובנות, אלא גם שינוי תפיסתי: קונפליקט הוא לא בעיה שצריך להעלים, אלא מציאות שצריך ללמוד לעבוד איתה.