יש אנשים שהדרך שלהם להורות אינה נוצרת מתוך זוגיות, ולעיתים ההחלטה להביא ילד לעולם מתקבלת דווקא מתוך מקום מפוכח, אחראי ומודע לכך שהרצון להיות הורה אינו חייב להיות תלוי בקיומו של קשר זוגי, בנישואים או במבנה המשפחתי המסורתי, ובמצבים כאלה עשויה המשפחה…
בפרק 175 של „משהו עם גישור” נדב נישרי מארח את רוני צוברמן, מגשרת זוגית לזוגות בתחילת דרכם, לשיחה על השאלות שחייבים לשאול לפני שבונים חיים משותפים: כסף, הורות, ירושות, קבלת החלטות, הסכמי ממון והדרך לדבר גם על הנושאים שלא נעים לפתוח. דרך סיפורה האישי של רוני והמפגש שלה עם עולם הגישור, הפרק מציע כלים מעשיים לבניית זוגיות יציבה, לניהול מחלוקות וליצירת שותפות שמסוגלת להתמודד עם משברים.
בפרק 174 של „משהו עם גישור” נדב נישרי מארח את מושיק וולף, מייסד וראש מכינת „אשר רוח בו”, לשיחה על הדרך לזהות מנהיגות אצל צעירים שהמערכת כבר סימנה, לבנות מחדש אמון ואחריות ולהפוך תכונות הישרדות לכוחות של פיקוד ותרומה. הפרק עוסק בחינוך נוער בסיכון, בגבולות ומשמעת, בהזדמנות שנייה ובבחירה לראות אדם מעבר לעבר שלו.
בפרק 173 של “משהו עם גישור” אני מארח את אליהו אטיאס, מייסד בית הרמזים, לשיחה על אחד מסוגי הגישור המורכבים והחשובים ביותר: הגישור שלנו עם עצמנו. אנחנו מדברים על הדרך לעצור את הרעש החיצוני, להקשיב למה שקורה בתוכנו ולזהות את הקול הפנימי גם בתקופות של הצפה, בלבול וחוסר ודאות.
אליהו מספר על החיבור שיצר בין טכנולוגיה, מדיטציה, אמנות וחוויות תודעתיות, ועל הדרך שבה ניתן להשתמש דווקא בטכנולוגיה כדי להפחית ניתוק וליצור חיבור פנימי עמוק יותר. השיחה נוגעת בתשומת לב, בהפרעות קשב, במדיטציה, בתפילה, ביכולת לחיות בתוך שאלות גם כשעדיין אין תשובות, ובהבדל שבין חיפוש אחר תוצאה לבין כניסה לתהליך.
זהו פרק על Self-Disconnection – הניתוק שלנו מעצמנו – ועל האפשרות לבנות מחדש קשר עם המקום הפנימי שממנו אנחנו מקבלים החלטות, מתמודדים עם קונפליקטים ומוצאים כיוון.
גירושין בקיבוץ או ביישוב קהילתי קטן מביאים איתם אתגרים מיוחדים: כולם מכירים את כולם, קשה ליצור מרחק, הילדים וההורים ממשיכים להיפגש באותם מקומות, וגם סוגיות המגורים וההתנהלות מול הקיבוץ עלולות להיות מורכבות.
בפרק 172 של „משהו עם גישור” מסביר נדב נישרי כיצד שיטת שותפות חדשה יכולה לעזור להורים להיפרד בלי להפוך את הקהילה לשדה קרב. הפרק עוסק בשמירה על פרטיות, מניעת שמועות, הצבת גבולות, הגנה על הילדים, תיאום מול הנהלת הקיבוץ ומציאת פתרונות בנושאי מגורים, זמני שהות והוצאות.
המטרה אינה רק לחתום על הסכם גירושין, אלא לבנות מערכת יחסים הורית חדשה שתאפשר להורים ולילדים להמשיך לחיות בקהילה בצורה בטוחה, מכבדת וטובה.
רבים מאמינים שהזוגיות הבאה מתחילה כאשר מכירים בן או בת זוג חדשים. אולם בפועל, היא מתחילה הרבה קודם – בדרך שבה מסתיימת מערכת היחסים הקודמת. במאמר זה מסביר נדב נישרי כיצד אופן ניהול הגירושין משפיע על היכולת לתת אמון מחדש, להתמודד עם קונפליקטים, לבנות משפחה חדשה וליצור זוגיות בריאה ויציבה יותר. המאמר מציג את תפיסת שיטת שותפות חדשה, שלפיה מטרתו של הליך הגירושין אינה רק להגיע להסכם, אלא לאפשר לשני בני הזוג לצאת מן המשבר כאנשים שלמים יותר, כהורים טובים יותר וכבני זוג טובים יותר לעתיד.
פטירת אחד ההורים לאחר הגירושין יוצרת מציאות משפחתית חדשה ומורכבת. לצד האבל עולות שאלות על הקשר בין הילדים למשפחת ההורה שנפטר, קשיים כלכליים, צוואות, ירושות, מחלוקות משפחתיות והדרך הנכונה לקבל החלטות שישפיעו על הילדים לאורך שנים. במאמר זה נבחנים האתגרים המרכזיים ומוצעת דרך להתמודדות מתוך תפיסת העולם של שותפות חדשה, הרואה במשפחה מערכת שממשיכה להתקיים גם לאחר הגירושין וגם לאחר המוות.
בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים שומעים את המילים “גישור” ו”פישור” ומשתמשים בהן כאילו הן אותו הדבר. בפועל מדובר בשתי תפיסות שונות לחלוטין של יישוב סכסוכים. בעוד שפישור מתמקד במציאת פתרון מהיר באמצעות הערכת סיכויי הצדדים והצעת פשרה, גישור אמיתי מתמקד באנשים עצמם, במערכת היחסים ביניהם וביכולת שלהם לבנות פתרון משותף מתוך דיאלוג.
דווקא בעידן שבו הבינה המלאכותית מסוגלת לנתח מסמכים, להעריך סיכויי הצלחה בהליכים משפטיים ואף להציע אסטרטגיות משפטיות, ההבדל בין גישור לבין פישור הופך למשמעותי יותר מאי פעם. אם תפקידו של המפשר הוא להעריך מי צודק ומה צפוי לקרות בבית המשפט, ייתכן שבעתיד הקרוב מחשב יבצע את המשימה הזו טוב יותר. לעומת זאת, כאשר מדובר בהקשבה, ביצירת אמון, בעיבוד רגשי ובהובלת אנשים לבניית עתיד משותף, עדיין אין תחליף לאדם.
במאמר זה נסביר מהו ההבדל בין גישור לפישור, כיצד הבינה המלאכותית משנה את עולם יישוב הסכסוכים, ומדוע הבחירה בין שתי הגישות עשויה להשפיע על מערכת היחסים שלכם לשנים רבות קדימה.
בזמן גירושין או משבר זוגי אנשים נוטים להאמין שהם פועלים מתוך היגיון, צדק ועקרונות. בפועל, פעמים רבות הם מופעלים על ידי מנגנוני הישרדות עמוקים שמקורם בפחד, באובדן ובתחושת איום. המאמר בוחן כיצד מנגנונים ביולוגיים משפיעים על התנהגותם של נשים וגברים בזמן משבר, כיצד השיח המשפטי עלול להעצים את תחושת האיום ולהוביל לקבלת החלטות לא סבירה, וכיצד גישור בשיטת שותפות חדשה מסייע לאנשים לעבור ממאבק על העבר לבניית מציאות חיים טובה יותר לעתיד.
מיניות היא הרבה יותר ממין. היא קשורה לאינטימיות, לתקשורת, לביטחון, ליכולת לדבר על רצונות, להקשיב לצרכים ולהמשיך לגלות זה את זו גם אחרי שנים של זוגיות.
בפרק הזה מארח נדב נישרי את לורי שטטמאור – עיתונאית, עורכת מדור היחסים של ynet, מגישת הפודקאסט “Sex Appeal” ומחברת הספר “גומרות בטוב”. יחד הם משוחחים על הפערים בין גברים לנשים, על השפעת החינוך והתרבות על חיי המין שלנו, על משברים אחרי גירושין, על עולם הדייטים ועל הדרכים שבהן אפשר לבנות זוגיות קרובה, מסקרנת ומתפתחת לאורך שנים.
זוהי שיחה על אינטימיות, תקשורת, מיניות והתפתחות אישית, ובעיקר על האפשרות ללמוד את הדברים שלא לימדו אותנו מעולם.