משהו עם גישור – כל פרקי הפודקאסט לפי נושאים

בפרק 165 מתארחת דליה בורק לשיחה עמוקה על אחד התחומים המתפתחים והמשמעותיים בעולם הגישור – גישור בין־דורי. הפרק מציג כיצד שינויים במבנה המשפחה, הארכת תוחלת החיים והתרחקות בין בני משפחה יוצרים אתגרים חדשים סביב כסף, ירושה, טיפול בהורים מבוגרים וקבלת החלטות משותפת. דרך דוגמאות אמיתיות מחדר הגישור עולה תמונה ברורה: רוב המשברים אינם מתחילים באירוע גדול, אלא בשנים של שתיקה, הימנעות וחוסר תקשורת. הגישור הבין־דורי מציע מרחב שבו ניתן לשבור את הדפוסים הללו, לשאול את השאלות שלא נשאלו, ולבנות מחדש את הקשרים המשפחתיים מתוך הבנה, שותפות ותכנון לעתיד. מעבר לפתרון בעיות, הפרק מדגיש כיצד דווקא המשברים יכולים להפוך להזדמנות לחיבור מחודש, לבניית קהילה משפחתית וליצירת ערך בין דורי אמיתי.

בפרק 164 מתארחת נוף בן גיאת לשיחה חשופה, עמוקה ומלאת חיים על טראומה, אובדן, שכול, פוסט טראומה מורכבת והאפשרות לא רק לשרוד אלא לצמוח. מתוך סיפור אישי שכולל ילדות מורכבת, אובדן אח, אובדן אב, התמכרויות, נדודים בעולם, רעידת אדמה בנפאל, אבחון, טיפול, כתיבה ויצירת קהילה, עולה תפיסה אנושית חשובה: ריפוי אינו מחיקה של הטראומה, אלא יצירת קשר חדש איתה. הפרק עוסק בכוח של קהילה, באומץ לבקש עזרה, ביכולת להפוך כאב לידע מניסיון, ובדרך שבה אדם יכול להפוך את הצלקות שלו לכלים שמאירים לאחרים בתוך החושך.

בפרק 163 מתארח גיא מרוז לשיחה כנה ומורכבת על אחד האתגרים הגדולים של התקופה – איך מדברים עם אנשים שחושבים אחרת מאיתנו מבלי לאבד את עצמנו בדרך. מתוך החוויה האישית שלו כאדם שבוחר להיכנס לזירות של עימות ולהשמיע קול שונה, עולה תמונה עמוקה על פחד, כעס, תקשורת, ואומץ אנושי. הפרק נוגע בשאלות רחבות על תפקיד התקשורת ביצירת פילוג, על האחריות האישית של כל אחד מאיתנו לייצר שיח, ועל האפשרות לבנות שיתופי פעולה גם כשאין הסכמה. לצד זה, עולה גם פרספקטיבה מפתיעה על ניהול כעסים, על הקשר בין טכנולוגיה להתפוררות מערכות יחסים, ועל הכוח של מפגש אנושי אמיתי מול המציאות המדומיינת שמייצרת המדיה.

בפרק 162 עולה שאלה שרבים נמנעים מלשאול בקול: למה בכלל להתגרש. לא מתוך עידוד לפרידה, אלא מתוך הבנה עמוקה של המציאות האנושית ושל הרגע שבו אדם מסתכל קדימה ושואל האם החיים כפי שהם היום הם גם החיים שהוא רוצה להמשיך לחיות. מתוך ניסיון של שנים ואלפי זוגות, הפרק מציע זווית הסתכלות אחרת על גירושין – לא כאירוע של כישלון, אלא כצומת עוצמתי שבו ניתן לבנות חיים חדשים, מדויקים וטובים יותר. הפרק עוסק בשלושה מישורים מרכזיים: הקשר של האדם עם עצמו, ההתנהלות מול בן או בת הזוג, והאחריות כלפי הילדים, תוך הדגשה שהדרך שבה מתנהלים הגירושין היא זו שתקבע את איכות החיים לשנים קדימה.

בפרק זה נבחנת אחת השאלות המהותיות ביותר בעולם הגירושין: האם ניתן להיפרד בלי מאבק – ולבנות מציאות יציבה, בריאה ומתפתחת לשנים קדימה. דרך שיחה עמוקה עם מורן שפיצר, נחשף תהליך פנימי שמתחיל בזיהוי הקול האישי, ממשיך בבחירה מודעת לא להיגרר למלחמה, ומוביל ליצירת מערכת יחסים חדשה שאינה מבוססת על כוח אלא על עוצמה, אחריות וחמלה. הפרק מציע הסתכלות אחרת על גירושין – לא כסיום, אלא כשינוי צורה שמאפשר חיים טובים יותר.

בפרק 159 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את חני דוידסון, יוצאת מערכת הביטחון, מנהלת בכירה לשעבר, יועצת לפיתוח מנהיגות ומגשרת, לשיחה עמוקה על הקשר שבין ניהול, מנהיגות וכלי גישור. הפרק עוסק בשאלה כיצד מנהלים יכולים לשפר את האפקטיביות שלהם באמצעות הקשבה, שאלת שאלות, הבנת אינטרסים, יצירת שיח שיתופי ויכולת לנהל קונפליקטים בצורה שמקדמת פתרונות ולא רק הכרעות. בנוסף, נדונה החשיבות של יצירת תרבות ארגונית שמאפשרת פתיחות, יצירתיות ומשוב, והיכולת של מנהלים לעבור מחשיבה משימתית לחשיבה שממוקדת באנשים ובמערכות יחסים.

בפרק 158 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את ד״ר יעל סנה, מגשרת, מרצה, מטפלת וחוקרת זוגיות בקרב מילואימניקים ומשפחותיהם אחרי השביעי באוקטובר, לשיחה על המשברים הזוגיים והמשפחתיים שנוצרו בעקבות המלחמה. הפרק עוסק בריחוק שנוצר בין בני זוג בזמן מילואים, בהצפה רגשית, בטראומה, באשמת ניצולים, בקשיים כלכליים, בפומו, בשאלות של מחויבות, מונוגמיה ופתיחת נישואין, ובצורך ללמוד מחדש איך לדבר בתוך זוגיות שעברה טלטלה. המסר המרכזי הוא שמשבר זוגי אחרי מלחמה אינו סימן לכך שהכול נגמר, אלא הזמנה לעצור, להבין את הדפוסים, לבקש עזרה, לבנות שיח חדש ולבחור בצורה מודעת יותר את המשך הדרך.

בפרק 157 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי עוסק בשאלה איך בונים שותפות עסקית נכונה עוד לפני שמתחילים לרוץ קדימה עם רעיון, חברה, מיזם או שיתוף פעולה. הפרק יוצא מתוך ניסיון אישי בעולם העסקים ומתוך ליווי מקצועי של שותפים במחלוקות, ומציג את השותפות העסקית לא רק כהסכם משפטי או חלוקת מניות, אלא כמערכת יחסים שצריך לבנות, לתחזק ולנהל. בפרק נידונים נושאים כמו בירור ציפיות, התאמה ערכית, חזון אישי ועסקי, חלוקת תפקידים, כסף והשקעות, מנגנוני קבלת החלטות, פתרון מחלוקות, אמנה לשותפות והחשיבות של תקשורת פתוחה לאורך זמן. המסר המרכזי הוא ששותפות טובה לא נבנית מהתלהבות בלבד, אלא מתכנון, אחריות, שיחה עמוקה ומנגנונים ברורים שמאפשרים לעסק לצמוח בלי שהיחסים בין השותפים יתפרקו.

בפרק 156 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי פונה באופן ישיר לילדים ולבני נוער שההורים שלהם מתגרשים, ומדבר איתם בגובה העיניים על אחת התקופות המטלטלות ביותר בחיים המשפחתיים. הפרק עוסק בתחושת האשמה שילדים עלולים להרגיש, בצורך לא לבחור צד בין ההורים, בזכות להרגיש הכול, בחשיבות של גבולות, עזרה ותמיכה, ובאפשרות לראות את הגירושין לא כפירוק של המשפחה אלא כשינוי צורה שלה. המסר המרכזי הוא ברור: אתם לא אשמים, אתם לא צריכים להיות באמצע, מותר לכם לאהוב את שני ההורים, ומותר לכם לבקש עזרה כדי לעבור את התקופה הזאת בצורה בטוחה ובריאה יותר.

בפרק 155 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את תום וגנר, מנכ״ל התנועה האברהמית ומחבר הספר “המהפכה האברהמית”, לשיחה על האפשרות לבנות דיאלוג חדש בין ישראלים לבין העולם הערבי והמוסלמי דווקא בתקופה של מלחמה, פחד וחוסר אמון. הפרק עוסק בשאלה איך יוצרים זהות אברהמית משותפת, למה דיאלוג בין ציבורים חשוב לא פחות מהסכמים בין ממשלות, איך ניתן להשתמש במדיה, רשתות חברתיות ובינה מלאכותית כדי לפרוץ את חומות הפחד, ומה יכולים אזרחים, יזמים, אנשי עסקים ואנשי גישור לעשות כדי להחזיר את התקווה לשיח האזורי. זהו פרק על שלום לא כסיסמה פוליטית, אלא כעבודת עומק אזרחית, תקשורתית ותרבותית.

בפרק 154 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את הרב ישראל יעקב הכהן לשיחה רחבה על הקשר העמוק בין גישור לבין תורת הקבלה. השיחה נוגעת בגישור לא רק ככלי לפתרון סכסוכים, אלא כתהליך של תיקון, חיבור בין קצוות, ריפוי של שבר והולדת מציאות חדשה מתוך מקום של אחריות, חמלה ולב פתוח. דרך סיפורי חיים, מושגים קבליים כמו חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה ותפארת, ומתוך חיבור לעולם הגישור המעשי, הפרק מציע לראות את המגשר לא רק כמי שמסייע לצדדים להגיע להסכם, אלא כמי שמחזיק עבורם אפשרות לעלות מתוך המשבר, למצוא את הניצוץ האנושי שנותר גם בתוך קונפליקט קשה, ולבנות דרך חדשה לחיים.

בפרק 152 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מסביר מהו גישור עסקי ואזרחי ולמה במקרים רבים נכון לעצור לפני פנייה לעורכי דין ולבית משפט. הפרק עוסק בסכסוכים בין שותפים, בעלי עסקים, מנהלים, ספקים, לקוחות ובני משפחה המעורבים בעסק, ומציג את הגישור כדרך חסויה, קצרה, זולה ומעשית יותר לניהול מחלוקת. דרך שיטת שותפות חדשה, הפרק מציע לחשוב פחות על “מה מגיע לי בבית משפט” ויותר על השאלה לאן הצדדים רוצים להגיע, איך שומרים על מוניטין, איך מצמצמים נזקים, ואיך בונים פתרון שמאפשר להמשיך הלאה — יחד או בנפרד.

בפרק 151 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את אלדד פריבס, יוצר תיאטרון ומומחה לעבודה עם מסכות, לשיחה יוצאת דופן על אחד הנושאים העמוקים ביותר בתקשורת אנושית – המסכות שאנו לובשים בכל מפגש, ובמיוחד בתוך קונפליקט. הפרק נפתח בהבנה שכל אינטראקציה אנושית מתחילה עוד לפני המילים, דרך הבעת הפנים, שפת הגוף וההוויה שאנו מביאים איתנו, כלומר דרך “מסכה” שאנו עוטים באופן מודע או לא מודע. פריבס מסביר כיצד המסכות הללו נוצרות כבר בילדות, דרך תגובות הסביבה, וכיצד הן הופכות עם הזמן לדפוסים קבועים שמנהלים אותנו גם בבגרות. השיחה מתעמקת בפער שבין מה שאנשים אומרים לבין מה שהגוף שלהם משדר בפועל, ומדגישה כי בקונפליקטים, ובעיקר בגירושין, הפער הזה יוצר שיח חירשים שבו כל צד מדבר מתוך המסכה שלו מבלי באמת להקשיב לצד השני. לצד זאת, מוצג רעיון מרכזי שלפיו עבודה מודעת עם “מסכות” יכולה דווקא לאפשר לאדם לעבור דרך רגשות שונים, להבין את עצמו לעומק, ולבסוף להסיר את ההגנות ולהגיע לתקשורת אותנטית יותר. הפרק מציע הסתכלות חדשה על קונפליקט, לא כבעיה שצריך לפתור במהירות, אלא כתהליך שבו ניתן לזהות את הדפוסים, להבין מה מסתתר מאחוריהם, ולבחור כיצד להגיב בצורה מודעת יותר.

בפרק 148 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את עו”ד יורם אלרואי, מי שנחשב לאבי הגישור בישראל והאדם שהביא את התחום לארץ כבר בשנות ה-90, לאחר שלמד אותו בארצות הברית אצל אבות הגישור העולמי. הפרק מציג מבט נדיר וישיר על התפתחות הגישור בישראל, החל מהימים שבהם איש לא האמין ברעיון ועד להטמעתו במערכת המשפט, אך גם ביקורת חריפה על מצבו כיום. אלרואי מתאר מציאות שבה יש ריבוי מגשרים אך מיעוט של גישור אמיתי, ומסביר כי רבים מהמגשרים אינם עוסקים בגישור אלא בהערכה משפטית מוקדמת, כלומר מנסים לנבא מה יקרה בבית המשפט במקום לייצר פתרונות יצירתיים שמשרתים את הצדדים. הפרק מדגיש את החשיבות של הקשבה, יצירתיות והבנת המניעים האנושיים, ומציג גישה עמוקה שלפיה הצלחת גישור אינה נמדדת רק בהסכם אלא גם בהפחתת קונפליקט ובהבנה הדדית. בנוסף, עולה ביקורת על הכשרת המגשרים, על היעדר רגולציה ועל כישלון חלקי של המלצות ועדת גדות, לצד קריאה לחשיבה מחודשת על עתיד התחום. המסר המרכזי של הפרק, כפי שמנסח אלרואי, הוא לא לחפש צדק מוחלט אלא פתרון ששני הצדדים יכולים לחיות איתו – תפיסה שמבטאת את לב הגישור האמיתי.

בפרק 147 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי עוסק בצומת אולי המשמעותית ביותר בחייו של אדם – ההחלטה האם לנסות שלום בית או להיפרד. מתוך ניסיון של אלפי זוגות, הפרק מציג הסתכלות עמוקה על מה מבדיל בין אנשים שמצליחים לצמוח מתוך המשבר לבין כאלה שנשארים תקועים בסבל. נדב מסביר שגירושין הם לא כישלון אלא פתרון, אך לא הפתרון היחיד, ולכן חשוב לבדוק בכנות אפשרות של שלום בית לפני שמקבלים החלטה סופית. הפרק מדגיש כי מדובר באירוע רגשי ולא משפטי, שבו תפיסת העולם כולה מתערערת, ולכן הדרך שבה מנהלים את התהליך חשובה לא פחות מהתוצאה עצמה. דרך דוגמאות אישיות ותובנות מחדר הגישור, עולה חשיבות השותפות ההורית, האחריות כלפי הילדים, והיכולת לבחור לא להיכנס למלחמות מיותרות גם כאשר יש כאב, כעס או פגיעה. המסר המרכזי הוא שניתן לעבור את התהליך הזה בגאווה – אישית והורית – ואף להפוך אותו להזדמנות לבנייה מחודשת של החיים, אם בוחרים לפעול מתוך מודעות, שיתוף פעולה והסתכלות קדימה.

בפרק 145 של הפודקאסט “משהו עם גישור” מובא סיפור יוצא דופן של בת אל בר גיורא ואורן פנירי, שהתגרשו לפני כעשר שנים בתהליך גישור אצל נדב נישרי, וכיום חוזרים לדבר בגילוי לב על הדרך שעברו מאז. השיחה מציגה לא רק את רגעי הקושי, הפחד, הכעס והבלבול שהיו בתחילת הדרך, אלא בעיקר את הבחירות המעשיות שאפשרו להם לבנות שותפות הורית יציבה, מכבדת וגמישה. מתוך הפרק עולה תמונה עמוקה של גירושין שאינם מסתיימים ביום חתימת ההסכם, אלא ממשיכים להתעצב לאורך השנים דרך כבוד הדדי, גבולות, גמישות, הומור, פרגון, שמירה על המשפחות המורחבות, והבנה שהקשר הזוגי אמנם הסתיים, אבל הקשר ההורי ממשיך לחיות ודורש תחזוקה. זהו פרק חשוב במיוחד לכל מי שנמצא בתחילת תהליך פרידה או גירושין ורוצה להבין איך אפשר לבנות מציאות שבה הילדים לא נקרעים בין שני בתים, אלא גדלים בתוך מערכת הורית שמצליחה, גם אחרי משברים, להמשיך לבחור בטוב.

בפרק 143 של “משהו עם גישור”, נדב נשרי מסביר לעומק את אחד הכלים החשובים והמיוחדים ביותר לזוגות שנמצאים בצומת: הסכם שלום בית ולחלופין גירושין. זהו תהליך שמיועד לזוגות שכבר מדברים על פרידה, אך עדיין רוצים לבדוק אם אפשר לשקם את הקשר, לבנות ודאות, להסדיר מראש מה יקרה אם ייפרדו, ובמקביל ליצור אמנה זוגית חדשה שמגדירה איך הם רוצים לחיות יחד מכאן והלאה. הפרק מדגיש את החשיבות של שיח עתידי, הורדת חרדה, אהבה ללא תנאי, והיכולת לייצר “פרק ב’ עם פרק א’” במקום למהר לפירוק.

בפרק 141 של “משהו עם גישור”, נדב נשרי נכנס לעומק אחד האתגרים המורכבים ביותר – ניהול קונפליקטים בתוך עסק משפחתי. דרך דוגמה של עסק שעובר מדור לדור ומתחיל להיסדק מבפנים, הפרק מציג את המתח בין רגשות, כסף, היררכיה וזיכרונות מהעבר. נדב מסביר למה פנייה מהירה לעורכי דין עלולה לפרק לא רק את העסק אלא גם את המשפחה, ומה האלטרנטיבה – גישור בשיטת שותפות חדשה שמבוסס על בניית מערכת יחסים לפני פתרונות. הפרק מציע הסתכלות פרקטית ומפוכחת על טעויות נפוצות, חשיבות התקשורת, והיכולת להפוך משבר להזדמנות לצמיחה משותפת.

גירושין הם תהליך מורכב גם כך, אך כאשר בני זוג מחזיקים יחד עסק משפחתי – המורכבות עולה מדרגה. בפרק זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להיפרד מבלי לפרק את מקור הפרנסה, איך מתמודדים עם נכסים בלתי מוחשיים כמו מוניטין, ומהם המנגנונים שיכולים לאפשר המשך פעילות עסקית גם לאחר הפרידה. דרך סיפורם של דני ורינה, עולה תמונה עמוקה של האתגרים – אך גם של ההזדמנויות – כאשר בוחרים לנהל את הפרידה מתוך שיתוף פעולה ולא מתוך מאבק.

בפרק 137 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את תומש (תומר שרון) לשיחה חדה, כנה ולא מתפשרת על אחד הנושאים הכי בסיסיים והכי קשים בחיים – קונפליקט. דרך דוגמאות מהחיים, מעולם התרבות ומהמציאות הישראלית, הפרק בוחן למה אנחנו כל כך חוששים מקונפליקטים, למרות שהם חלק בלתי נפרד מהחיים, ואיך אפשר ללמוד לנהל שיח גם כשאין הסכמה. השיחה נוגעת במתח בין רצון לנצח לבין הרצון לחיות יחד, בשאלה האם בכלל ניתן לגשר על פערים עמוקים, ובגישה שמבקשת להזיז את הפוקוס מהעבר אל העתיד. זהו פרק שמציע לא רק תובנות, אלא גם שינוי תפיסתי: קונפליקט הוא לא בעיה שצריך להעלים, אלא מציאות שצריך ללמוד לעבוד איתה.

בפרק 136 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי מציג קריאה ברורה וחדה לשינוי תפיסתי בעולם הגירושין: מעבר ממאבק בין עורכי דין לבין מגשרים – לשיתוף פעולה אמיתי לטובת המשפחה. הפרק מתבסס על ניסיון רב שנים ומציג מבט מפוכח על המתח הקיים בין שני העולמות, לצד הזדמנות אמיתית ליצירת מודל חדש שבו עורכי דין אינם רק “לוחמים”, אלא מלווים בתהליך שמטרתו יציבות, רוגע ועתיד טוב יותר להורים ולילדים. דרך דוגמאות מהשטח, ביקורת על פרקטיקות ישנות והצעה לדרך אחרת, הפרק פותח דלת לשיח חדש, מקצועי ואחראי יותר, שבו טובת המשפחה עומדת במרכז – ולא הניצחון המשפטי.

בפרק 134 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את אביעד עמית, יועץ עסקי ומלווה חברות, לשיחה עמוקה על אחד האתגרים המורכבים ביותר בעולם הגירושין: מה קורה כאשר בעל עסק או עצמאי מתגרש. הפרק עוסק במתח שבין הצורך להמשיך לייצר הכנסה יציבה לבין המציאות החדשה של שני בתים, מזונות, תזרים לחוץ ולעיתים גם שותפה שאינה מכירה לעומק את ההתנהלות העסקית. דרך דוגמאות אמיתיות, כלים פרקטיים ותפיסה גישורית, הפרק מציע דרך אחרת להתמודד עם המשבר – לא דרך מאבק משפטי, אלא דרך שקיפות, עבודה עם נתונים, בניית תקציב משותף וחשיבה עסקית בתוך מערכת היחסים. זהו פרק שמדבר לא רק על גירושין, אלא על אחריות, ניהול, וצמיחה דווקא מתוך משבר.

בפרק 133 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי ואלונה שקד נכנסים לאחת השאלות הכי טעונות והכי פחות ברורות בעולם הגירושין: כמה כסף באמת משלמים על ילדים אחרי פרידה. הפרק מפרק את המיתוסים סביב מזונות, מסביר מה באמת נלקח בחשבון – הכנסות, זמני שהות, הוצאות ישירות ועקיפות, מדור, חינוך ועוד – ומראה למה אין תשובה אחת נכונה שמתאימה לכולם. במקום חישובים אוטומטיים או פחדים כלליים, מוצגת גישה מבוססת נתונים ושיח שמאפשרת לבנות הסכמות שמחזיקות לאורך זמן, תוך שמירה על טובת הילדים ועל איזון בין ההורים.

בפרק 132 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את טלי ורסנו אייזמן, פסיכותרפיסטית מומחית בחוסן נפשי, ואת ד״ר אתי אבלין, יו״ר שותפה בפורום הבינלאומי לאובדן ושכול, לשיחה עמוקה על אחד הנושאים המורכבים ביותר – איך בונים תקווה בתוך משבר. דרך סיפורים מהשטח, כלים פרקטיים ותובנות עמוקות, הפרק מציע הסתכלות אחרת על כאב, תנועה, משמעות ויכולת אנושית להמשיך גם בתוך החושך.

בפרק 131 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את המגשר דניאל הרוש לשיחה עמוקה על אחד החסמים המרכזיים לגירושין – הפחד מהמצב הכלכלי. בתקופה של יוקר מחיה, עליות מחירים וחוסר יציבות, רבים חוששים לעשות את הצעד, גם כאשר הקשר כבר אינו עובד. הפרק מציג גישה אחרת: איך מתמודדים עם הפחד דרך נתונים, תהליך מסודר, תמיכה רגשית ובניית פתרונות אמיתיים. דרך הסתכלות רחבה על כסף, ביטחון ואנרגיה רגשית, מתבהרת האפשרות לא רק לשרוד את הגירושין – אלא לבנות יציבות חדשה.

בפרק 130 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את המגשרת אלונה שקד לשיחה מעשית המבוססת על שאלות אמיתיות מהשטח. הפרק עוסק במצבים שבהם גישור “אמור לעבוד” – אבל במציאות יש התנגדות, קונפליקט וחוסר שיתוף פעולה. דרך דוגמאות יומיומיות כמו שינוי זמני שהות, עבודה במשמרות, חופשות וחגים, נבנית תפיסה גישורית שמרחיבה את המבט מעבר לשאלה “מי צודק”, ומתמקדת ביצירת תהליך, תקשורת ושיתוף פעולה ארוך טווח בין ההורים.

הפרק הזה נולד מתוך מציאות מורכבת במיוחד. מצד אחד, חוויה אישית של טרור ופחד – רגע שבו החיים נעצרים, והמציאות מתערערת. מצד שני, שיחה עמוקה עם אבי דבוש, אדם שפועל שנים לקידום זכויות אדם, דיאלוג ושלום, גם במצבים הקשים ביותר.
בפרק אנחנו נכנסים לאחת השאלות המאתגרות ביותר: האם בכלל אפשר לדבר על שלום בזמן מלחמה? איך אדם שחווה טראומה ממשיך להחזיק אמונה בדיאלוג? ומה המשמעות של גישור בין עמים – לא כסיסמה, אלא כדרך חיים?
דרך הסיפור האישי, העבודה בשטח והתובנות העמוקות שעולות מהשיחה, נפתח כאן מרחב אחר לחשיבה על קונפליקט. לא ניסיון לפתור אותו מהר, אלא להבין איך חיים בתוכו מבלי לאבד את האנושיות.
זה פרק על מורכבות. על היכולת להחזיק גם כאב וגם תקווה. ועל האפשרות – גם אם היא לא פשוטה – לבחור בדרך שמחברת, גם כשהכול סביב מתפרק.

בפרק 125 של “משהו עם גישור” נדב נישרי מארח את ליהו נתנזון לשיחה יוצאת דופן על אחד הנושאים הפחות מדוברים בעולם הגירושין – החוויה הגברית. דרך סיפור אישי כנה ועמוק, ליהו מתאר את ההתמודדות עם שבר רגשי, בדידות, אובדן זהות ותחושת כישלון לאחר גירושין, ואת הדרך הלא שגרתית שמצא כדי להתמודד: שימוש בבינה מלאכותית ליצירת מוזיקה מתוך הכאב. הפרק מציג תהליך ייחודי שבו כתיבה, הלחנה והאזנה הופכים לכלי לעיבוד רגשי, להפחתת סטרס ולהחזרת תחושת משמעות ושליטה. לצד זה, עולה גם תמונה רחבה יותר על מצבם של גברים בגירושין – חוסר במעגלי תמיכה, קושי בביטוי רגשי והשלכות פיזיות ונפשיות של הבדידות. הפרק פותח זווית חדשה על האפשרות להפוך משבר אישי עמוק לתהליך של צמיחה, יצירה וחיבור.

בפרק 123 של “משהו עם גישור” נדב נישרי חוזר לשאלה הבסיסית ביותר – מה זה בכלל להתגרש, ואיך עושים את זה נכון. הפרק מפרק את אחת הטעויות המרכזיות בתהליך: ההתמקדות בלמה התגרשנו במקום במה יהיה מעכשיו. נדב מציג את שיטת “שותפות חדשה” כדרך להתמודד עם גירושין לא כמאבק אלא כמעבר למערכת יחסים חדשה של הורות בלי זוגיות. הוא מסביר למה ההסכם הוא לא הגירושין עצמם אלא רק ההתחלה, למה חשוב לרשום פחדים ולתת להם מענה, איך להתמודד עם פערים בין בני הזוג בקצב קבלת ההחלטה, ואיך לבנות תהליך שמוביל לחיים טובים יותר – עבור ההורים ועבור הילדים. הפרק נותן מיינדסט ברור: לא להילחם על העבר, אלא לבנות את העתיד בצורה מודעת, אחראית ומדויקת.

בפרק 122 של “משהו עם גישור” נדב נישרי מארח את המגשרת אלונה שקד לשיחה עמוקה ופרקטית על החיים שאחרי הגירושין. המסר המרכזי של הפרק ברור וחד: אפשר להתגרש מבני הזוג – אבל אי אפשר להתגרש מהקשר ההורי. מתוך התובנה הזו, הפרק מציע גישה אחרת לגמרי להתנהלות אחרי פרידה: איך לוקחים אחריות אישית, איך בונים שגרה חדשה, איך מתקשרים נכון עם הגרוש או הגרושה, ואיך יוצרים עבור הילדים חיים יציבים, בריאים ורציפים. השיחה משלבת כלים פרקטיים לצד תובנות עומק על בחירת סביבה נכונה, הימנעות מהסלמה, והיכולת לעבור מתודעת מאבק לתודעת שותפות.

בפרק 121 של “משהו עם גישור” נדב נישרי מארח את ליאת יהודה לשיחה עמוקה, אישית וכנה על תהליך הגירושין מנקודת מבט פנימית. זהו פרק שמתמקד לא בהסכם אלא במסע: הפחדים, הבדידות, הבלבול והכאב – לצד האפשרות לצמיחה, שינוי ותפיסה חדשה של החיים. ליאת משתפת איך התחילה מנקודת שפל עמוקה, איך השתמשה בכתיבה ככלי להתמודדות, איך זיהתה דפוסים, ואיך בנתה בהדרגה חיים חדשים מתוך אחריות אישית והתפתחות. הפרק נותן כלים פרקטיים לצד הבנה רגשית עמוקה לכל מי שנמצא בצומת לפני או במהלך גירושין.

בפרק 120 של “משהו עם גישור” נדב נישרי מארח את יותם קייזמן לשיחה מקיפה על הדרך להפוך למגשר בישראל. הפרק עושה סדר בין הגישור הציבורי לבין השוק הפרטי, מסביר למה אין כיום הגדרה חוקית אחת וברורה למי הוא מגשר, מה המשמעות של רשימות המגשרים של בתי המשפט, אילו חסמים קיימים בדרך לשם, ומה נדרש ממי שבאמת רוצה לעבוד ולהתפרנס מגישור. זהו פרק חובה לכל מי ששוקל ללמוד גישור, לעבור פרקטיקום, לפתוח קליניקה, או להבין האם תחום הגישור מתאים לו כמקצוע ולא רק כשליחות.

הורות משותפת בלי זוגיות: איך בונים שותפות הורית יציבה בעולם לא צפוי פרק 119 בפודקאסט “משהו עם גישור” הורות משותפת

בפרק 118 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי עוסק באחד המודלים המתפתחים והמרתקים של השנים האחרונות: הורות משותפת. לא כהמשך של זוגיות שהתפרקה, אלא כבחירה מודעת של שני אנשים להביא ילד לעולם ולגדל אותו יחד – מבלי להיות בני זוג.
הפרק מציג את ההורות המשותפת כשותפות לכל דבר, כזו שדורשת תכנון, הבנה עמוקה, תקשורת ויכולת להתמודד עם קונפליקטים מראש. בניגוד לתפיסה הרווחת שמדובר בפתרון פשוט לאנשים שלא רוצים זוגיות, נדב מציג מציאות מורכבת הרבה יותר: מדובר בהחלטה שמחייבת אחריות גבוהה, הגדרת ציפיות ברורה ובנייה של מערכת יחסים חדשה לחלוטין – שותפות הורית.
דרך שיטת “שותפות חדשה”, הפרק מציע שינוי תפיסתי: לא לשאול “איך נמנע בעיות”, אלא “איך בונים מערכת שעובדת לאורך זמן”. הוא עוסק בבחירת שותף להורות, בהסכמים שצריך לבנות, בתפקיד של גישור, ובשאלה איך מייצרים יציבות לילד בתוך מערכת שאין בה זוגיות אך יש בה מחויבות עמוקה.
זהו פרק שמיועד לאנשים ששוקלים הורות משותפת, למי שכבר נמצאים בתהליך, למגשרים ולאנשי מקצוע, ולכל מי שמבין שהורות היא לא רק רגש – אלא גם מערכת שצריך לדעת לבנות נכון.

בפרק 117 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את יותם קייזמן לשיחה על ייפוי כוח מתמשך מזווית לא שגרתית: לא רק ככלי משפטי, אלא כתהליך משפחתי־גישורי שמאפשר למשפחה לדבר מראש על החלטות קשות, לצמצם אי־ודאות ולמנוע סכסוכים עתידיים. הפרק מסביר מהו ייפוי כוח מתמשך, במה הוא שונה מצוואה, מה קורה כאשר אדם מאבד את היכולת לקבל החלטות ואין מסמך מסודר, ולמה דווקא בתוך הכלי המשפטי הזה מסתתרת הזדמנות עמוקה לשיח משפחתי.

הדגש המרכזי בפרק הוא שייפוי כוח מתמשך עוסק בחיים עצמם: החלטות רפואיות, רכושיות ואישיות, בחירת מיופה כוח, התייעצות עם בני משפחה, ניהול עסק, טיפול בהורה מזדקן, והסדרת מנגנונים למקרה שבו יתעוררו מחלוקות בין הילדים או בין בני המשפחה. במקום להשאיר את ההחלטות לרגעי משבר, הפרק מציע לראות בייפוי הכוח המתמשך תהליך שמאפשר לאדם להישאר במרכז, להגדיר את רצונותיו מראש, ולתת למשפחה שלו בהירות, שקט וכלים להתמודדות.

הפרק מתאים לכל מי שמתעניין בייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות, תכנון עתידי למשפחה, טיפול בהורים מבוגרים, מניעת סכסוכי ירושה וסכסוכי אחים, ולכל מי שמבין שמסמך משפטי טוב אינו מסתיים בחתימה, אלא מתחיל בשיחה נכונה.

בפרק 116 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את עורך הדין והמגשר ערן קייזמן לשיחה מעמיקה על גישור בעבודה, יחסי עבודה ופתרון קונפליקטים במקום העבודה. הפרק יוצא מנקודת מוצא פשוטה: רוב שעות החיים שלנו אינן מתרחשות בבית אלא בעבודה, ושם אנחנו נמצאים בתוך מערכות יחסים מורכבות עם מנהלים, עובדים, קולגות, שותפים וגורמים מקצועיים נוספים. במקום שבו יש מערכות יחסים, יש גם קונפליקטים, והשאלה החשובה היא לא האם יהיו סכסוכים, אלא איך נכון להתמודד איתם.
השיחה עוסקת בהבדל בין מאבק משפטי לבין פתרון חכם של מחלוקת, ובמיוחד בשאלה למה בדיני עבודה לא מספיק לדעת את החוק. ערן קייזמן מציג תפיסה שלפיה יחסי עבודה הם תחום שבו המשפט הוא רק חלק קטן מהתמונה, בעוד שהחלק המרכזי קשור לניהול בני אדם, אגו, כבוד, פחד, מעמד, תחושת צדק ופגיעה אישית. מתוך כך עולה ההבחנה בין עורך דין שמחפש להיות “אמסטף” לבין איש מקצוע שמבין שהמטרה האמיתית היא לא להחריף את הסכסוך, אלא למצוא פתרון שמשרת את הלקוח גם בטווח הארוך.
הפרק מתאים לעובדים, מעסיקים, מנהלים, רופאים, עורכי דין, אנשי משאבי אנוש וכל מי שנמצא בקונפליקט במקום העבודה ושואל את עצמו האם הדרך הנכונה היא תביעה, מאבק כוח, פישור או גישור. המסר המרכזי של הפרק הוא שפתרון בדרכי נועם אינו חולשה, אלא לעיתים הדרך המקצועית, היעילה והחזקה ביותר לשמור על העתיד, על מערכות היחסים ועל היכולת להמשיך לעבוד ולחיות בצורה טובה יותר.

בפרק 111 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את האנתרופולוגית החברתית אורית אבואב לשיחה רחבה על השאלה מה קורה כאשר תחושת הסדר מתערערת, וכיצד חברות שונות מצליחות לשמור על יציבות גם ללא שלטון מרכזי חזק. דרך מבט אנתרופולוגי על ציידים-לקטים, שבטים, קהילות דתיות, מנגנוני פיקוח חברתי, נאמנויות צולבות וטקסי יישוב סכסוכים, הפרק בוחן מה ניתן ללמוד על החברה הישראלית, על כוח הקהילה ועל האפשרות להחליף ניכור, פחד והתפרקות בבניית קשרים, אחריות הדדית ויכולת מחודשת לפתור מחלוקות מתוך שייכות ולא מתוך מאבק.

בפרק 110 נדב נישרי יוצא מגבולות הגישור הזוגי והמשפחתי אל המרחב הרחב יותר – החברה כולה. דרך ניתוח חד של השיח הציבורי, הוא מסביר כיצד השפה שבה אנו משתמשים, ובעיקר המילה “צריך”, מייצרת ניכור, תסכול והסרת אחריות. במקום זאת, הוא מציע מעבר לשיח של “צורך” – שיח אישי, מחובר, שמתחיל באדם ולא בקבוצה. הפרק עוסק בהשפעת התקשורת, בהתפרקות הקהילתיות, וביכולת של כל אחד מאיתנו לייצר שינוי אמיתי דרך מפגש ישיר, הקשבה ושיחה. זהו פרק עומק שמחבר בין עקרונות הגישור לבין המציאות החברתית הרחבה, ומציע דרך פרקטית להתחיל לבנות מחדש שיח אנושי, מחבר ולא מפלג.

הסכם גירושין הוא אחד המסמכים החשובים ביותר בחיי משפחה שנפרדת, אבל דווקא משום כך חשוב להבין שהוא אינו המטרה עצמה, אלא תוצר של תהליך נכון. בפרק 109 נדב נישרי מסביר מה באמת צריך להיות בהסכם גירושין, למה הוא חייב להיות ברור ופשוט להבנה, מתי נכון לתת לו תוקף של פסק דין, מי מוסמך לאשר אותו, ומה ההבדל בין בדיקת ניסוח לבין חוסר שביעות רצון מההסכמות עצמן. זהו פרק חשוב לכל מי שרוצה להבין איך בונים הסכם שמייצר ודאות, מונע מחלוקות עתידיות, ושומר על ההורים ועל הילדים גם שנים קדימה.

פרק 102 של “משהו עם גישור” עוסק באחת התופעות הכואבות של התקופה: משברים זוגיים לאחר שירות מילואים. נדב נישרי ויותם קייזמן מנתחים את ההשפעה של לחץ, חרדה ואי־ודאות על מערכות יחסים, ומציגים כלים פרקטיים להתמודדות – החל מטיפול זוגי ועד שימוש בהסכם “שלום בית ולחלופין גירושין” ככלי ליצירת ודאות בתוך כאוס.

הפרק מציע הסתכלות אחרת: לא רק האם להיפרד – אלא איך להתמודד נכון עם המשבר, לשמור על הילדים, ולבנות שותפות חדשה גם אם הזוגיות מסתיימת.

בפרק ה-100 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי עוצר לרגע כדי להביט אחורה על חמש שנות עשייה, ולנסח קדימה את החזון הגדול של שיטת שותפות חדשה. הפרק עוסק במשמעות של גישור בתקופה של הקצנה, פילוג ושיח אלים, ובאפשרות להפוך את השפה הגישורית לכלי רחב לחיים, לעסקים, למשפחה, לחברה הישראלית ולעולם כולו. לצד הסיכום האישי והמקצועי, הפרק מציג גם את התוכניות לעתיד: הרחבת נישרי מגשרים, הכשרת מגשרים בתחומים נוספים, פעילות בינלאומית, הפצת הספר “גישור כאומנות לחימה”, והזמנה לאנשים טובים להצטרף למסע של יצירת דיאלוג, שיתוף פעולה ושלום בין בני אדם.

פרק 95 מציג תחום מתפתח וחשוב בעולם הגישור: מגשר מלווה לארגונים. בשיחה עם המגשר יותם קייזמן, מנהל בית הספר לגישור וראש תחום הגישור בעבודה בנישרי מגשרים, נבחנת השאלה למה מקומות עבודה זקוקים לדמות חיצונית, ניטרלית ומקצועית שתדע לטפל בסכסוכים, ללוות מנהלים ולהטמיע שפה גישורית בתוך התרבות הארגונית.

הפרק מסביר כי סכסוכים במקום העבודה אינם אירועים שוליים. הם משפיעים על פריון, על תחושת שייכות, על עזיבת עובדים, על מערכות יחסים בין מנהלים ועובדים ועל היכולת של הארגון להתפתח. מגשר מלווה אינו מחליף את משאבי האנוש, את הייעוץ המשפטי או את הייעוץ הארגוני, אלא מוסיף רובד ייחודי: טיפול ישיר במערכות היחסים האנושיות בתוך הארגון, מתוך ניטרליות, חיסיון ושפה שמכוונת להסכמות.

הפרק הזה עוסק בשאלה שמעסיקה כמעט כל מי שעובד בעולם הסכסוכים: אם גישור מהיר יותר, זול יותר, יעיל יותר ומאפשר פתרונות שבית משפט לא יכול לתת, למה אנשים עדיין מגישים תביעות.

דרך שיחה עם המגשרת מירי טטינסקי נפתח דיון רחב על הפער בין מה שאנחנו כבר יודעים על גישור לבין ההתנהלות בפועל, בעיקר בעולם העסקי. הפרק בוחן למה בעלי עסקים, שותפים וחברות עדיין פונים אוטומטית לעורכי דין, איך מנגנונים של כוח, אגו והרגלים ישנים דוחפים להסלמה, ומה ההבדל בין גישור אמיתי לבין פישור שמנסה רק לנבא מה יקרה בבית משפט. זהו פרק על שינוי תודעתי שכבר התחיל, על המודעות שעוד חסרה, ועל ההבנה שהעתיד של פתרון סכסוכים לא נמצא בהכרח בערכאות אלא בשיח נכון בזמן הנכון.

הפרק הזה עוסק בשאלה עמוקה במיוחד: למה דווקא בתקופה שבה אנשים מבינים שאין אמת אחת, עולם הגישור צומח. דרך שיחה עם המגשר ועורך הדין אהוד עזורי נפתח דיון רחב על פוסט־מודרניזם, על המעבר מחשיבה של אמת אחת לחשיבה של נרטיבים מרובים, ועל האופן שבו השינוי הזה משפיע ישירות על הדרך שבה בני אדם מנהלים קונפליקטים.

מתוך ההבחנה בין בית משפט לבין גישור, עולה תפיסה ברורה: בית המשפט מחפש אמת, צדק והכרעה, בעוד הגישור מחפש סיפור, צרכים, אחריות, המשכיות ופתרון. הפרק מציע הסתכלות עמוקה על ההבדל בין שיח משפטי לשיח גישורי, על תפקידו של המגשר ביצירת מעבר מעמדות לנרטיבים, ועל האפשרות לראות בגישור לא רק כלי ליישוב סכסוכים, אלא מהפכה מחשבתית של ממש.

הפרק הזה עוסק בשאלה שרבים מרגישים שקשה בכלל לשאול בזמן מלחמה: איך ייראה היום שאחרי. מתוך תחושת השבר, הפחד והצמצום של האופק, עולה כאן ניסיון מודע לפתוח את הפריים ולחשוב על החברה הישראלית בעוד חמש שנים – לא רק מבחינה ביטחונית, אלא גם מבחינת חינוך, שפה, ערכים, מנהיגות ושוויון.

השיחה נעה בין המקרו למיקרו: בין השאלה איך משנים DNA חברתי, לבין השאלה מה כל אדם יכול לעשות בחלקת החיים שלו. היא עוסקת בכוחו של חינוך, בצורך במנהיגות מקצועית וערכית, בחשיבות של מודעות מגדרית כחלק מבניית חברה בריאה יותר, ובאופן שבו מילים, מסגור ותגובות יומיומיות יוצרים מציאות. זהו פרק על תקווה שאינה נאיבית, אלא מעשית; על שינוי שאינו מיידי, אלא מצטבר; ועל ההבנה שגם בתוך מציאות עבה וקשה, אפשר להתחיל לצייר קווים אחרים.

הפרק הזה עוסק באחת הסיטואציות המורכבות ביותר שניתן לדמיין: קהילה מעורבת של יהודים וערבים בתוך תקופת מלחמה, כאשר פחד, כעס ואי־אמון נמצאים בשיאם. מתוך המקום הזה נבנה תהליך גישורי עמוק, מדויק ומובנה, שלא ניסה “לדבר על הסכסוך” אלא לייצר תנאים לחיים משותפים.

דרך תיאור מפורט של שלבי העבודה – משיחות אישיות, דרך בניית אמון, הגדרת שאלה מחוללת, ועד יצירת תוכנית עבודה – מתגלה מודל פרקטי ליישוב סכסוכים בקהילות מורכבות.

זהו פרק שלא עוסק בתיאוריה של גישור, אלא בעשייה בפועל: איך מגשרים פועלים בתוך משבר אמיתי, ומה ניתן ללמוד מכך לכל מערכת יחסים, ארגון או קהילה.

בפרק 79 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, דניאל הרוש משוחח עם אבי בוסקילה על אחת השאלות הקשות והחשובות ביותר של התקופה: לא רק מה קרה לנו, אלא מה אנחנו עושים מכאן והלאה. מתוך שבר אישי ולאומי עמוק, השיחה מנסה לפתוח את הפריים ולהסתכל מעבר להישרדות, מעבר לחרדה ומעבר לאולפנים, אל השאלה איך בונים מחדש חברה שנסדקה מבפנים.

זהו פרק על עייפות קולקטיבית, על אובדן אמון במערכות, על הצורך במנהיגות שאוהבת את הציבור באמת, ועל האפשרות לייצר סיפור ישראלי משותף גם אחרי שנים של קיטוב, פילוג וזעם. לצד העיסוק במלחמה ובתוצאותיה, הפרק מציע גם שפה אחרת: שפה של גישור, של הקשבה, של פשרה, של חיפוש תקווה ושל בנייה מחודשת. לא מתוך תמימות, אלא מתוך הבנה שאין לנו פריבילגיה לשקוע. יש לנו חובה לבנות.

בפרק הזה של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי משוחח עם הרב חנוך וייטמן על אחד האתגרים הגדולים של החברה הישראלית: איך יוצרים שיח אמיתי בין קהילות שחיות זו לצד זו, אבל לא תמיד באמת נפגשות. השיחה נוגעת במתח שבין הציבור החרדי, הציבור הכללי והציבור הדתי-לאומי, ובשאלה כיצד אפשר לבנות גשרים במקום להעמיק חשדנות, כעס והקצנה.

דרך עולם הגישור, ומתוך מקורות יהודיים עמוקים של שלום, פשרה ואחריות הדדית, הפרק מציע הסתכלות אחרת על המחלוקות שבתוכנו. הוא לא עוסק רק בפערים שבין מגזרים, אלא גם בשאלה מה נדרש מכל אחד מאיתנו כדי לקיים כאן חיים משותפים שיש בהם כבוד, הקשבה, אחריות ועתיד. זהו פרק על גישור לא רק ככלי מקצועי, אלא כשפה אזרחית, יהודית וישראלית שנדרשת היום יותר מתמיד.

בפרק הזה נדב נישרי עוסק באחת השאלות המרכזיות של התקופה: איך מתמודדים עם מלחמה, משבר אישי ומשבר לאומי – מבלי לאבד שליטה, תקווה ויכולת לפעול. דרך הסתכלות גישורית על מציאות כאוטית, הפרק מציע כלים לניהול אנרגיה, שמירה על בריאות הנפש, לקיחת אחריות והיכולת לבחור איך לפעול גם בתוך קושי עמוק. זהו פרק שמחבר בין קונפליקט, חוסן וצמיחה – ומציע דרך להסתכל קדימה גם כשקשה לראות את הדרך.

בפרק זה נדב מארח את נועם מנלה לשיחה עמוקה על אחד הנושאים המשפיעים ביותר על החיים שלנו כיום — התודעה הדיגיטלית.

הדיון עוסק בשאלה כיצד העולם הדיגיטלי, הרשתות החברתיות ועודף המידע משנים לא רק את ההתנהגות שלנו, אלא את האופן שבו אנו חושבים, מרגישים ומנהלים קונפליקטים.

הפרק מציג תובנה מרכזית: בעידן שבו כל אדם חשוף לכמויות עצומות של מידע, נוצרת תחושת ביטחון גבוהה יותר — אך לא בהכרח הבנה עמוקה יותר. הדבר מוביל להקצנה, לקושי בהקשבה ולניהול קונפליקטים בצורה שונה מהעבר.

דרך השיחה עולה גם תפקידו החדש של הגישור — ככלי שמחזיר עומק, הקשבה ויכולת לראות מורכבות בתוך עולם שמעדיף מסרים קצרים ומהירים.

זהו פרק שמאפשר להבין לא רק את המציאות — אלא גם איך לפעול בתוכה בצורה חכמה יותר.

בפרק עומק זה נדב מארח את אהרון סיסו לשיחה כנה, מורכבת וישירה על אחד הנושאים הרגישים ביותר בתהליכי גירושין — הילדים.

הפרק מציג תמונה לא פשוטה: עבור ילדים, גירושין הם אירוע מטלטל, לעיתים טראומטי, שמערער את תחושת הביטחון, היציבות והזהות. לצד זאת, עולה מסר חשוב לא פחות — הדרך שבה ההורים מתנהלים בתוך התהליך היא זו שתקבע את עומק הפגיעה, ולעיתים גם את היכולת לצמוח ממנה.

הדיון נוגע בנושאים קריטיים כמו פיצול רגשי, קונפליקט נאמנות, לקיחת תפקידים הוריים על ידי ילדים, השפעת מצב ההורה על הילד, והחשיבות של יצירת ודאות, תקשורת רגשית ותמיכה נכונה.

זהו פרק שמציב מראה להורים — אך גם נותן כלים ברורים: איך לפעול נכון, איך להימנע מטעויות, ואיך לשמור על הילדים גם בתוך אחד המשברים הגדולים של החיים.

בפרק זה נדב מארח את דנה גילה לשיחה עמוקה על אחד הנושאים הקריטיים בעולם הקונפליקטים: הפער בין גישור לבין מערכת המשפט. דרך עבודה מעשית בקליניקה לגישור, עולה תמונה ברורה — רבים מהסכסוכים כלל לא צריכים להגיע לבית משפט.

הפרק חושף את המחיר האמיתי של הליכים משפטיים — לא רק כלכלי, אלא רגשי, נפשי וחברתי — ומציג גישה אחרת: פתרון קונפליקטים דרך הבנה, תקשורת ויצירת פתרונות משותפים.

בנוסף, נידונים נושאים מתקדמים כמו משא ומתן שיתופי, גישור במקרים מורכבים ואף גישור בפגיעות מיניות במסגרת מודלים חדשניים.

זהו פרק שמציב סימן שאלה על הדרך המקובלת — ומציע אלטרנטיבה מעשית, עמוקה ורלוונטית לעולם של היום.

בפרק זה נדב מארח את נטע אשרוב לשיחה עמוקה על מה שקורה אחרי גירושין — לא רק בפרידה עצמה, אלא בהמשך החיים. הפרק עוסק בשאלה המרכזית: איך מתחילים מחדש מתוך משבר. דרך שיח על תודעה, הרגלים, תזונה רגשית, אחריות אישית ותקשורת, מוצגת תפיסה ברורה — הדרך שבה מסתיימת מערכת יחסים משפיעה ישירות על העתיד, על פרק ב’ ועל מערכות היחסים עם הילדים, הסביבה והעצמי. הפרק מציע כלים פרקטיים: יצירת חזון, ניהול תגובות, הפרדת רעש מהצורך האמיתי, והבנה שהשליטה נמצאת בידיים שלנו גם בתוך מצבים מורכבים.

בפרק זה נדב ודניאל יוצאים מהשיח הרגיל על גישור זוגי ונכנסים אל לב הקונפליקט החברתי בישראל. דרך הסתכלות גישורית הם מנתחים את הקצנת השיח, את תפקיד הרשתות החברתיות, ואת ההשפעה הישירה של סטרס ציבורי על החיים האישיים ועל מערכות יחסים. הפרק מציע תפיסת עולם פרקטית: הפרדה בין אדם לבעיה, חזרה להידברות אמיתית, ואחריות אישית לניהול הקונפליקט במקום להיגרר אליו.

בפרק זה נדב נישרי וד”ר אתי אבלין עוסקים בפער העמוק בין עולם המשפט לעולם הטיפול בתהליכי גירושין. בעוד שהמערכת המשפטית מתמקדת בזכויות, כסף וזמן, הקונפליקט האמיתי הוא רגשי ומשפחתי. הפרק חושף כיצד הליכים משפטיים ממושכים עלולים לעכב תהליכים רגשיים, לפגוע בהורים ובילדים, ולהחריף את הקונפליקט – ומציג את הצורך בשילוב גישה טיפולית בתהליכי פרידה.

איך מביאים צד שלא מוכן להגיע לגישור? בפרק הזה נדב נישרי ושרון כנאל מפרקים את אחת השאלות החשובות ביותר בעולם הגישור: איך להתמודד עם התנגדות, כעס וחוסר שיתוף פעולה. דרך הבנה של מקור ההתנגדות, שימוש נכון בתקשורת, והפחתת סטרס – ניתן לייצר פתיחה לשיח גם במצבים מורכבים. הפרק מציע כלים פרקטיים ליצירת הידברות, גם כשנראה שאין פרטנר בצד השני.

הפרק עוסק באחת התקופות המורכבות ביותר בגירושין – השלב שבו בני הזוג כבר החליטו להיפרד אך עדיין חיים יחד באותו בית. דרך שאלות שחוזרות מהשטח, מוצגים כלים פרקטיים להתנהלות נכונה: איך לשמור על יציבות הילדים, איך לנהל תקשורת בלי להסלים קונפליקט, למה לא להשתמש בוואטסאפ ככלי לשיח רגשי, כיצד להתנהל מול עורכי דין, ומה תפקיד המשפחה המורחבת בתהליך. המסר המרכזי: התקופה הזו היא הזדמנות קריטית לעצב את העתיד – ובעיקר את המציאות של הילדים.

הפרק עוסק בהבנה עמוקה של מושג המשבר – מה ההבדל בין קושי רגיל לבין משבר אמיתי, כיצד גירושין מטלטלים את החיים ויוצרים נקודת “לפני ואחרי”, ומהם הכלים לניהול נכון של המשבר במקום להישאב אליו. דרך השוואה בין משברים בארגונים לבין משברים אישיים, עולה תמונה ברורה: מי שלוקח אחריות, בוחר נכון את היועצים, ומצליח לראות גם את הטווח הארוך – יכול להפוך משבר להזדמנות לצמיחה ולבנות מציאות יציבה יותר עבורו ועבור ילדיו.

מרוץ הסמכויות הוא אחד המושגים המרכזיים והטעונים בעולם הגירושין בישראל, אך בפועל הוא מייצר יותר בלבול מאשר פתרון. הפרק עוסק בהבנה עמוקה של ההבדלים בין בית המשפט לבית הדין הרבני, בחוסר הוודאות הקיים בכל הליך משפטי, ובמחיר האמיתי שמשלמים הצדדים – ובעיקר הילדים. מתוך כך עולה מסקנה ברורה: הבחירה החשובה אינה לאן להגיש, אלא כיצד לנהל את התהליך כך שישרת את העתיד ולא יחריף את הסכסוך.

חזקת הגיל הרך נולדה מתוך מציאות ישנה שבה האם הייתה המטפלת המרכזית, אך כיום היא לעיתים אינה משקפת את מבנה המשפחה המודרני. בפרק נבחן הפער בין החוק למציאות, והאופן שבו הוא עלול להוביל למאבקים מיותרים במקום להתמקד בטובת הילדים. המסר המרכזי הוא מעבר מחשיבה של “אצל מי הילדים יהיו” לחשיבה של “איך נכון לגדל אותם יחד גם לאחר הפרידה”, תוך יצירת שותפות הורית יציבה שמבוססת על צרכים עתידיים ולא על חזקות משפטיות.

בפרק הזה נדב נישרי מארח את עומר יוסף, נער שעבר התמודדות קשה עם סרטן בגיל צעיר, ומשוחח איתו על אחד הנושאים העמוקים ביותר בחיים – איך צומחים מתוך משבר. דרך סיפור אישי עוצמתי, הפרק נוגע בבחירה האנושית לפרש מציאות, בכוח של נתינה דווקא מתוך חולשה, במשמעות של קהילה, ובהבנה שאפשר לבנות כוח פנימי גם מתוך רגעים קשים מאוד. זהו פרק שנותן פרספקטיבה עמוקה לכל אדם שנמצא במשבר – אישי, זוגי או משפחתי – ומראה איך אפשר להפוך כאב למשמעות.

פרק עומק על אחד השלבים הקשים ביותר בתהליך הגירושין – הפרידה עצמה. נדב נישרי מארח את זיוה שפי לשיחה על תחושת האבל, הבדידות והבלבול שמלווים את התהליך, ועל החשיבות של ליווי נכון, קהילה ותמיכה. הפרק מציג גישה פרקטית להתמודדות עם המשבר ומדגיש איך ניתן להפוך אותו להזדמנות לצמיחה אישית ולבניית עתיד יציב יותר.

הסכם שלום בית ולחלופין גירושין הוא אחד הכלים המשמעותיים, המעשיים והעמוקים ביותר לזוגות שנמצאים במשבר ואינם בטוחים אם נכון להם להיפרד או לנסות לבנות מחדש את הקשר. בפרק הזה נדב נישרי ונגה זיו פרידמן מסבירים מהו ההסכם הזה באמת, למה הוא הרבה יותר מפרוצדורה משפטית, איך הוא יוצר ודאות במקום פחד, איך הוא מאפשר לבני זוג לעצור את ההסלמה, ואיך הוא יכול לחזק את הזוגיות, את ההורות ואת תחושת הביטחון של שני הצדדים. הפרק מציג את שני חלקי ההסכם – מה יקרה אם ניפרד, ומה צריך לקרות כדי שלא ניפרד – ומראה כיצד דווקא ההתבוננות האחראית באפשרות של פרידה יכולה לייצר מרחב רגוע יותר לשיקום, חידוש ובנייה של הקשר.

בפרק זה נדב נישרי מארח את זיו ברקוביץ’, רכזת איגוד מקצועי, לשיחה עמוקה על קונפליקטים במקום העבודה. דרך השיחה מתגלה כיצד עקרונות גישור, שותפות והבנה רגשית יכולים לשנות מערכות יחסים בין עובדים למעסיקים ולהוביל לצמיחה אמיתית.

בגידה בזוגיות נתפסת לעיתים קרובות כסוף הקשר – אך במציאות, היא לא בהכרח נקודת סיום אלא משבר עמוק שמחייב עצירה, הבנה ובחירה מחודשת. בעמוד זה נדב נישרי ונועה איבגי מפרקים את המיתוסים סביב בגידה, מסבירים מדוע היא לא תמיד מובילה לגירושין, ומציגים כיצד ניתן להתמודד איתה בצורה מקצועית – בין אם בדרך לשיקום הקשר ובין אם בפרידה מכבדת.
העמוד מציע הסתכלות רחבה על בגידה: לא רק כמעשה, אלא כתהליך שמתרחש בתוך מערכת יחסים, ומאפשר להבין כיצד ניתן להפוך משבר להזדמנות לצמיחה אישית וזוגית.

זכויות בגירושין בישראל – מה באמת עומד מאחורי השאלה “מה מגיע לי” פרק 40 בפודקאסט “משהו עם גישור” כאשר זוג

פרק בפודקאסט של נדב נישרי על הקשר בין עולם הגישור לעולם עריכת הדין, ועל הסיבה שבתחום המשפחה לא מספיק רק הסכם או רק ייעוץ משפטי. פרק שמסביר איך משלבים בין תהליך אנושי, חשיבה פרקטית והסכמות שאפשר לחיות איתן.

בפרק 168 נדב נישרי מתמקד באחת הסיטואציות המורכבות ביותר בעולם הגירושין – זוגות ישראלים החיים בחו״ל שמגיעים לצומת זוגית ומבקשים להבין כיצד נכון לפעול. מעבר לקשיים הרגילים של פרידה, החיים מחוץ לישראל מייצרים שכבת מורכבות נוספת: היעדר רשת תמיכה משפחתית, שאלות של חזרה לארץ מול הישארות, פערי מטבע, מערכות משפט שונות, והשלכות עמוקות על הילדים. הפרק מציע גישה ברורה ומעשית שמבוססת על עיקרון אחד מרכזי – לא לפעול מתוך לחץ או בלבול, אלא מתוך תהליך מסודר שמייצר בהירות, מוריד מתח ומאפשר קבלת החלטות נכונה. דרך כלים פרקטיים, דוגמאות מהשטח ותובנות מעולם הגישור, מוצגת דרך פעולה שמאפשרת גם להתמודד עם המשבר וגם לבנות מערכת יחסים הורית יציבה ובריאה לעתיד.

מה זה קונפליקט מבוסס זהות, למה הוא שונה מכל קונפליקט אחר, ולמה גישור, ולא טיפול משפחתי, הוא הכלי הנכון לטפל בו.

נדב נישרי ודניאל הרוש על התמונה הגדולה: למה מערכת המשפט כפי שהיא קיימת היום נשחקת, מה שלוש המגמות שמשנות את הכל, ואיך ייראה עולם פתרון הסכסוכים בעוד עשר שנים.

נדב נישרי ואורחיו מדברים על השנה הראשונה אחרי הגירושים, מהניסיון האישי והמקצועי גם יחד: על השבת הראשונה בלי הילדים, על בן הזוג החדש של הצד השני, על ייסוד קהילה, ועל הבחירה היומיומית שמכריעה הכל.

לפני עורך דין, לפני בית משפט, לפני כל תהליך: יש צעד שרוב האנשים מדלגים עליו. נדב ישרי ובתאל בר גיורא מסבירים מה קורה בפגישת ייעוץ גישורי, מה ההבדל בינה לבין ייעוץ משפטי, ולמה שעה אחת יכולה לשנות פרספקטיבה.

ד”ר ענבל קיבנסון בר-און חוזרת לפרק שני ומציגה מדריך מעשי: מה זה ניכור הורי לפי ארבעה קריטריונים, מה עושים ברגע שמזהים אותו, מה זה נוהל הנסיעה ואיך משתמשים בו, ואיך הורה מנוכר שורד רגשית ומשאיר דלת פתוחה.

בתאל ואורן נפרדו לפני שבע שנים בתהליך גישור עם נדב ישרי. היום הם מספרים מה בנו מאז, ואיך בחירה יומיומית בתקשורת ובכבוד הדדי הפכה את הפרידה להצלחה.

שירי אורלב כהן, פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית, מסבירה מה לעשות בשלב שלפני ההחלטה על גירושין, למה חשוב ללכת לטיפול לפני, ואיך לפנות לבן הזוג ממקום שיכול לשנות הכל.

מיכל לנדאו, יושבת ראש ארגון המגשרים, מסבירה מה נדרש כדי להיות מגשר, מה עדיין חסר בהכשרה, ולמה הציבור חייב ללמוד לבחור מגשר נכון ולא סתם לבחור מרשימה.

עידית שחם, עורכת דין ומגשרת עם ארבעים שנות ניסיון, מסבירה מהי שיטת גירושין בשיתוף פעולה, מתי היא מתאימה יותר מגישור, ולמה אנשים שמתגרשים חייבים להכיר אותה לפני שהם מגיעים לבית משפט.

ד”ר מור שחורי-סטאל, פסיכולוגית קלינית וחוקרת גירושין, מסבירה מה באמת קשה בפרידה, מה קובע כמה ילד ייפגע, ומה הורים יכולים לעשות כדי לצמוח מתוך הפירוק ולמנוע נזק ארוך טווח.

מיכל פפר, מייסדת עמותת “בין לבין”, מספרת על חצי מיליון ילדים שחיים עם פרידה של הוריהם. על מה הם חווים, מה הנתונים אומרים, ולמה גירושין טובים הם לא רק אפשריים אלא ממש מצמיחים ילדים.

שבע שנים אחרי גירושין, מספר אבישר סביר מה קרה שם בפועל. על הרגע שהעולם השתנה בלי שביקש, על ההחלטה לשים את ההורות כמקפצה, ועל איך בנה חיים טובים מתוך מקום מאוד שחור.

שיחה עם שי אבו, מנכ”ל חברת הון משפחתי, על כל מה שצריך לדעת כלכלית לפני ובמהלך תהליך גירושין: זכויות שאנשים לא מכירים, חלוקת רכוש ופנסיה, עלות שני בתים לעומת בית אחד, ולמה כדאי מאוד להגיע לגישור לפני שמוציאים שקל על עורכי דין.

האם עצם ההגעה לגישור אומרת שהזוגיות נגמרה? בפרק הזה נדב נישרי מדבר על אחת השאלות הכי נפוצות של זוגות שנמצאים במשבר: האם גישור הוא בהכרח תחנה בדרך לגירושין, או שלפעמים דווקא מתוך התהליך הזה אפשר להבין שיש דרך אחרת. השיחה עוסקת בהסכם שלום בית ולחלופין גירושין, במקום של שיח אמיתי בתוך משבר, ובאפשרות לייצר בהירות, ודאות ותקשורת דווקא ברגע שבו הכול נראה אבוד.

בפרק אישי, חשוף ויוצא דופן, נדב נישרי ודניאל הרוש מדברים על מה שקורה לגברים בתוך משבר גירושין, על הבדידות, הקושי לדבר, הדיכאון, הצורך בעזרה, והדרך לחזור לחיים דרך תנועה, טיפול, אבהות וחשיפה רגשית. זהו פרק חשוב לכל מי שנמצא בתוך פרידה, לכל מי שמלווה אדם במשבר, ולכל מי שרוצה להבין טוב יותר את עולמם הפנימי של גברים בזמן משבר.

בפרק מיוחד ומרגש מתארחים לירז ושחר, זוג שעבר תהליך גישור אצל נדב נישרי, וכמעט שנה אחרי הגירושין מגיעים לשתף איך נראים החיים שאחרי. הם מדברים בכנות על החששות, הבלבול, הכאב, הקושי הכלכלי, הפחד מפירוק המשפחה, וגם על הדרך שבה בחרו לא להילחם אלא לבנות מציאות חדשה. זהו פרק על גירושין, הורות, אחריות, תקשורת, ועל האפשרות האמיתית להתגרש בלי להפוך לאויבים.

בפרק זה של פודקאסט “משהו עם גישור” נדבר על התמודדות עם שאלות קריטיות בגירושין, במיוחד בנושא מעבר מקום מגורים של הילדים. נלמד כיצד לגשת להחלטות מורכבות תוך הידברות ושיתוף פעולה בין ההורים, במקום צעדים חד צדדיים שעלולים לגרום להסלמה.

בפרק הזה אנחנו מדברים על אחד המשברים הגדולים בחיים – גירושין. גאיה קורן, מנטורית לנשים בתהליכי פרידה, מסבירה למה השלב הקשה ביותר הוא דווקא לפני קבלת ההחלטה, מהם הפחדים המרכזיים שמלווים נשים בתהליך, ואיך אפשר להפוך את המשבר להזדמנות לצמיחה אישית, לחיזוק הביטחון העצמי ולבניית זוגיות חדשה ובריאה יותר.

מה עושים מיד אחרי שמחליטים להתגרש? מתי מספרים לילדים, איך מדברים עם בן או בת הזוג, ולמה חשוב לעצור לפני שמתחילים צעדים משפטיים. פרק שעוסק בהחלטות הראשונות והחשובות ביותר בתהליך הגירושין ובהשפעה שלהן על הילדים.